מלונות האהבה של יפן מספקים כל תפאורה אפשרית לסקס. מי שלא ישלם יישאר נעול בחדר • 05/04/07
אומרים שתעשיית הסקס היא הענף השני בגודלו ביפן (הראשון הוא תעשיית הרכב). קשה לדעת אם התעשייה צמחה לממדים כאלה למרות או בגלל שהזנות אינה חוקית שם מאז 1958, אבל אולי זה בכלל לא משנה. זנות היא עסק נורמטיבי ביפן וממילא, כשמדברים על תעשיית המין היפנית לא תמיד מדברים על זנות. בחברה שבה צעירים גרים עם הוריהם עד גיל מאוחר אפשר לעשות הרבה כסף רק מהשכרת מקומות שאפשר להזדיין בהם בפרטיות. זוהי הסיבה העיקרית לקיומם של "מלונות האהבה" היפניים.
מלונות אהבה משכירים חדרים לפי שעה. בתחילה היו אלה מקומות חסרי ייחוד או אסתטיקה שהציעו רק מיטה ופרטיות, אבל בהמשך הם הפכו לטירוף יפני אמיתי: קיני אהבה שהותאמו לכל פטיש אפשרי, ממאורות סאדו-מאזו ועד חדרי ילדות מקושטים בבובות, מקרונות רכבת שבהם אפשר למשמש "תלמידות תיכון” ועד תאי כלא, כיתות לימוד, מכוניות חונות ובתי חולים. אפשר ומקובל, כמובן, לבוא למלון-אהבה עם זונה, אבל חלק גדול מהלקוחות הם זוגות צעירים או נשואים שמנהלים רומן.
לא לחינם מנסים מלונות האהבה להצטייד בתדמית מהוגנת. בשנת 99', בתגובה לפרסומים במערב על תעשיית הסקס המפותחת של יפן ועל תופעות פדופיליות, הוסיפו ל"חוק המוסר הציבורי" סעיפים שמגבילים את אזורי הפעילות של עסקי סקס. מלונות שפעלו באזורים אחרים נאלצו להנמיך את הטון, לעקור את האלמנטים הסליזיים ולהפוך ליותר רומנטיים מסקסיים. עדיין אפשר למצוא מקומות שמעוצבים כמו ספינות, טירות או עב"מים זוהרים, אבל יותר ויותר מלונות חוזרים לעיצוב פשוט שאינו מושך תשומת לב.
מלכת מלונות האהבה ביפן היא אוסאקה, אבל הדילים דומים בכל חלקי יפן. אפשר ללכת על תעריף Rest (שעה באוסאקה, שעתיים-שלוש בטוקיו), או על תעריף Stay – חדר לכל הלילה (הכניסה רק החל מתשע-עשר בערב). כדי לצמצם את המגע עם הצוות למינימום, בחוץ עומד שלט אלקטרוני גדול עם תמונות. הלקוח לוחץ על התמונה הרצויה ומקבל כרטיס מגנטי עם מספר החדר. בתום השהייה מעבירים את הכרטיס בחריץ שנמצא בחדר, מקבלים סיכום של החשבון ומכניסים את הכסף לחריץ אחר. ברוב המקומות לא תוכלו לצאת מהחדר לפני ששילמתם. המחירים הבסיסיים נעים סביב 7,000 ל-11 אלף ין ללילה. החשבון תמיד יהיה גבוה ב-25 אחוז ממה שתיכננתם.
שני ספרי צילומים מרהיבים שעניינם מלונות אהבה ביפן יצאו לאור בשנה שעברה. ג'ואן סינקלייר האמריקאית היתה מורה לאנגלית בטוקיו וחבר לקח אותה לסיבוב היכרות ברובע שיבויה, שבו מרוכזים רוב מלונות. האהבה של טוקיו .אחרי עשר שנים היא חזרה לטוקיו כדי לצלם את הספר “פינק בוקס" (ביפן, ורוד מייצג את תעשיית המין, כמו אדום במדינות אחרות). הצלמת מיסטי קיסלר, גם היא אמריקאית, הוציאה את “מלונות אהבה: חדרי פנטזיה חבויים", עם צילומים של כ-80 חדרים. אם לשפוט לפי התמונות, “חוק המוסר” לא פגע כהוא זה בביזאריות של היפנים.
- סקירת מלונות אהבה ביפן
- עוד מידע על מלונות אהבה
- וויקיפדיה על מלונות אהבה
- תצוגת צילומים מתוך הספר ''פינק בוקס''
- ''פינק בוקס'' באמזון
- האתר של מיסטי קיסלר
- ''מלונות אהבה'' של מיסטי קיסלר באמזון
- עוד תערוכת צילומים על מלונות אהבה
- רשת אנג'לו
- הלקוחות במלון מוזמנים להשאיר את רשמיהם ב''יומני מלונות האהבה''. הנה כמה רשמים כאלה, מתורגמים לאנגלית
שלח/י לחבר/ה • עוד מדע בדיוני • עוד מלכות ועבדים • עוד סיפורים • עוד פטיש • עוד קניות • [הביתה]