במדינות שבהן לגברים צעירים יש גישה נוחה לאינטרנט חלה ירידה משמעותית במקרי האונס • 07/11/06
הפחד מפני הלא ידוע הוא הכוח המניע מאחורי חוקים רבים. מה יקרה, למשל, אם סמים יהיו חוקיים - האם שיעורי הפשע והאלימות יעלו? מה יקרה אם שיתוף קבצים יהיה חוקי - האם זה יהרוג את תעשיית הבידור? מה יקרה אם לא יהיו מגבלות על פורנוגרפיה – האם שיעורי האונס יעלו? החשש הזה הוא אחד הטיעונים העיקריים של המצדדים בהגבלת פורנוגרפיה. הוא טופח ביד אוהבת של פמיניסטיות רדיקליות ודתיים מכל הסוגים, שמפמפמים לנו כבר שנים שפורנו מעודד אונס.
פרופ' טוד קנדל מאוניברסיטת קלמסון בדרום קרוליינה, שפירסם החודש מחקר מקיף בנושא, אומר שההיפך הוא הנכון: לא רק שפורנו אינו מעודד אונס, הוא אף מוריד את שיעוריו בצורה ניכרת.
הקישור בין פורנו לאונס נעשה הרבה לפני עידן האינטרנט. הוא נולד בבית המדרש של פמיניסטיות כמו אנדריאה דבורקין וקתרין מקינון בשנות ה-70, בצמוד להיוולדה של תעשיית הפורנו האמריקאית. הסלוגן "פורנו הוא התיאוריה, אונס הוא המעשה" (שמזכיר מאוד את "מי שמשתמש בסמים תומך בטרור") ייצג קבוצה קטנה אך קולנית של אנשים שקיבלו את הפורנו כעלבון אישי, והתקבע, למרבה הצער, גם בתודעת המחוקקים. במהלך השנים פורסמו מחקרים שונים בתחום, שלא הביאו למסקנה חותכת לכאן או לכאן.
רוב מעשי האונס מתבצעים על ידי גברים צעירים, שהם גם הצרכנים הגדולים ביותר של פורנו. עובדה זו יוצרת, לכאורה, קשר לכאורה בין השניים. לפי פרופ' קנדל, שבדק את הקשר בין נגישות לאינטרנט (לפי אזורים) ובין מספר מקרי האונס, עלייה של עשרה אחוזים בנגישות לרשת מורידה את שיעור מקרי האונס (המדווחים) ב-7.3 אחוזים. הירידה החדה ביותר נצפתה במדינות שהטמיעו את האינטרנט במהירות. הקבוצה שבה חלה הירידה הגדולה ביותר היא של בני 15 עד 19 - בדיוק קבוצת הגיל שצורכת פורנו באינטרנט ולא דרך מגזינים או סרטים מהספריה. "כשאתה גר עם ההורים", אומר קנדל, “הרבה יותר קל לסגור את הדפדפן מאשר להחביא ערימת מגזינים, וזה גם הרבה יותר זול". בקבוצות גיל גבוהות יותר לא חלה ירידה משמעותית במספר מעשי האונס.
קנדל, שאסף וניתח נתונים מבתי חולים, המשטרה, האף.בי.איי, דו"חות כלכליים ומחקרים בסוציולוגיה וקרימינולוגיה, מעמיד באור די מגוחך את אחד המחקרים המפורסמים בתחום, שהצביע על עלייה בשנאת נשים אחרי צפייה בפורנו בתנאי מעבדה. לדבריו, יש הבדל אחד מכריע בין צפייה בתנאי מעבדה לבין צפייה ביתית. בבית זה נגמר בהפי אנד – קצת יותר דביק ומבולגן אבל עדיין הפי אנד - ואילו במעבדה, כשהנבדק צריך לענות לשאלות החוקרים במקום לפרק את הפצצה המתקתקת, אין פלא שהוא עצבני ולא מסופק, אולי אפילו שונא נשים.
לפי קנדל, העלייה בנגישות לאינטרנט לא השפיעה על נתוני פשע אחרים, כמו רצח או עבירות רכוש. מהבחינה הזאת, הצפייה בפורנו והפורקן שבא לרוב בעקבותיה הם עניין ייחודי שאינו קיים בשום תחום אחר. אדם בקשיים כספיים לא יבוא על סיפוקו מצפייה במישהו ששודד בנק. ב-25 השנים האחרונות טענו חוקרים רבים כי אונס אינו מונע למעשה על ידי יצרים מיניים, אלא על ידי יצר אלימות. קנדל אומר שאם פורקן מיני אחרי צפייה בפורנו מוריד את שיעורי האונס, זה מצביע על כך שכן מדובר בפשע עם מניע מיני. לדבריו, התופעה היתה בולטת בעיקר במדינות שבהן יש יותר גברים מנשים, ולכן קשה יותר להשיג פרטנרית.
העבודה של קנדל היא חלק מסמינר בכלכלה, וחלק ממנה עוסק בהשפעה של ירידת מחירי הפורנו על מספר מקרי האונס. "ההנחה השולטת היא שבגלל שרוב האנסים הם סוטים ומופרעים, מעשיהם אינם מושפעים ממהלכי השוק הכלכלי. הצטברו אצלי הרבה ראיות סוציולוגיות ופסיכולוגיות שמראות שזה פשוט לא נכון”.
תודה לאורן תירוש ולחנן כהן
- הסמינר של קנדל (PDF)
- עוד על הממצאים של קנדל ב-Slate
שלח/י לחבר/ה • עוד מומלצים • עוד חינוך ולמידה • עוד מיניות חיובית • [הביתה]