Home Home Sex Drugs Rocknroll
מאונני כל העולם, התאחדו!

צרכני הפורנו יהפכו את עולמנו למקום טוב יותר, אומרת אנלי ניוויץ. רוצים להשתתף במהפכה? תרומת זרע תתקבל בברכה26/07/05

פורנו זה דבר נהדר, אבל לא רק מהסיבות שאתם חושבים עליהן, אומרת אנלי ניוויץ (Annalee Newitz), עיתונאית, מרצה ובעלת האתר "techsploitation", שמוקדש למאמרים על טכנולוגיה, תרבות פופ וסקס. הפורנו, טוענת ניוויץ, יכול להפוך את עולמנו למקום טוב יותר, עם חוקים טובים יותר וחופש גדול יותר לאזרחים בכל העולם, כולל אלה שמעולם לא צפו בפורנו.

איך זה הולך לקרות? בהרצאה שנשאה ניוויץ בכנס של הוצאת הספרים הטכנולוגיים "אוריילי" במרץ האחרון היא פרשה את משנתה, המתבססת על העבר ומנסה להציץ קדימה, אל העתיד. בהרצאה, שהוקלטה והועלתה לרשת, מציירת ניוויץ קו ישר בין חוקי התועבה האמריקאיים והרגלי צריכת הפורנו, לבין כיווני ההתפתחות של הטכנולוגיה העכשווית.

את זה שהפורנו הוא מקדם מצוין של טכנולוגיות חדשות - כמו הווידאו בזמנו והאינטרנט אחריו - כולם יודעים. אבל ניוויץ לא מסתפקת באנקדוטות שמוכיחות את זה שוב. בבסיס התיאוריה שלה עומדת ההנחה שכולם, או כמעט כולם, רוצים פורנו, אבל החוק והנורמות החברתיות המקובלות גורמים לנו להסתיר את העובדה הזאת ואת המוצרים עצמם, ודוחפים אותנו לחפש יותר פרטיות ואנונימיות. בפועל, זה מתבטא בהסוואת תיקיות מחשב שמכילות סרטי פורנו תחת שמות מטעים, באחסון קלטות פורנו במקום מוצנע, במחיקת ה"היסטוריה" של הדפדפן אחרי גלישה רטובה, בהסתתרות תחת זהויות בדויות ובעוד תופעות דומות.

ניוויץ מדגישה שרוב הטכנולוגיות שקודמו בעזרת פורנו לא הומצאו למטרה זו. היא עצמה עובדת בארגון EFF (אלקטרוניק פרונטיר פאונדיישן), שמקדם פרויקטים של הצפנה וגלישה אנונימית מסיבות אחרות לגמרי, וגם הווידאו והאינטרנט לא הומצאו למען צרכני הפורנו. הם רק אומצו על ידם הרבה יותר מהר מכל קבוצה אחרת. מכיוון שהרבה יותר אנשים מתעניינים בפורנו מאשר בפרטים הקטנים של המצאות טכנולוגיות, הקבוצה הזאת מספיק גדולה כדי להשפיע על השוק המסחרי. זאת, בניגוד לגיקים למשל, שמשפיעים בעיקר על עצמם ועל שלושת חבריהם.

חלק מההרצאה מוקדש להשפעה של חוקי התועבה האמריקאיים על התנהגות הצרכנים. ניוויץ סוקרת את החלק הבעייתי של "פסיקת מילר" משנת 73, שלפיה "ערכי הקהילה" מגדירים מהי תועבה, ומזכירה שמאז התפתחות האינטרנט, קהילה היא כבר לא מה שהיתה פעם. היא אינה תלויה יותר במקום פיזי או בזהות הלאומית, אלא רק בתחומי העניין של החברים בה. בהקשר הזה ניוויץ מביאה כדוגמה את הצלמת ברברה ניטקה, שתבעה את הממשל לפני כשלוש שנים בגלל סעיף "ערכי הקהילה". ניטקה היא אמנית שמתמחה בצילומי BDSM, וההגדרה של יצירותיה כפורנו אינה מוצאת חן בעיניה, כי היא מגבילה מאוד את התנאים והמקומות שבהם היא יכולה להציג אותן. לפורנו, קובע חוק מילר, אין ערך אמנותי, ואת ניטקה זה מקומם.

ניוויץ מזכירה גם את התביעה נגד חברת אקסטרים אסוסיאייטס (של זוג הבמאים רוב בלאק וליזי בורדן), שהואשמה באפריל 2003 בעשרה סעיפים של הפצת דברי תועבה ויצאה נקייה מכולם בינואר השנה, כשהשופט קבע כי אין למדינה שום זכות להתערב במה שאזרחיה רואים בפרטיות בביתם. להערכתה, פסיקה כזאת יכולה להביא לאפקט הפוך וליצור גל של חוקים שמרניים יותר, שיגנו עלינו מכל הפורנו הזה. אבל גם במקרה כזה, היא אומרת, יש לאנושות מה להרוויח: ככל שהמדינה תהיה יותר שמרנית, ליותר אנשים יהיה אינטרס להשתמש בטכנולוגיות הצפנה ואנונימיות, שיקטינו את שליטת הממשל בחייהם.

היום, אומרת ניוויץ, אנשים שואפים להסתיר את צריכת הפורנו שלהם לא רק מההורים, הבעל או האשה, אלא גם מספק האינטרנט, מגנבים של כרטיסי אשראי ומסוכני ממשל שיכולים, במדינות מסוימות, להעמיד אותם לדין על כך. עובדה זו גורמת להתרבות מהירה של כמות ה"אלפא גיקים" (משתמשים של גירסאות נסיוניות של טכנולוגיות) ששולטים בטכניקות הצפנה ובאנונימיות מתוך חרמנות, אבל יוכלו להשתמש בהן בעת הצורך (למשל לשליחת מסמכים עסקיים או משפטיים סודיים) ברגע שירצו.

כאן נכנס לפעולה חוק "המעטפה והגלויה". ככל שיותר אנשים ישתמשו בטכנולוגיות הסתרה, כך יהיה קשה יותר לעקוב אחריהם: אם כולם שולחים דואר על גבי גלויות ורק אחד משתמש במעטפות, הוא ימשוך הרבה תשומת לב. אם כולם ישלחו דואר במעטפות, הוא ייעלם מהעין.

המיומנות הטכנולוגית של צרכני הפורנו, אומרת ניוויץ, תתפשט ותאפשר ליותר אנשים להיות מעורבים בדיונים שממשלתם היתה רוצה לחסום, או לפרסם מאמרים שנויים במחלוקת באנונימיות מוחלטת. זכרו את זה בפעם הבאה שאתם עושים ביד מול המחשב ותרגישו הרבה יותר טוב.


  שלח/י לחבר/ה  עוד אירועיםעוד אמנותיעוד מומלציםעוד חינוך ולמידהעוד מיניות חיובית • [הביתה]