לא חשוב מה אורך המציצה בסרטו של וינסנט גאלו. העיקר שהיא אמיתית • 31/08/2004
כשוינסנט גאלו (42) הציג בשנה שעברה את סרטו "בראון באני" בפסטיבל קאן, קיבלו אותו מבקרי הקולנוע בקריאות בוז. רוג'ר איברט, מהמבקרים המשפיעים בארה"ב, אמר בצאתו מהאולם: "זהו הסרט הגרוע ביותר בהיסטוריה של הפסטיבל". גאלו, שנעלב עד עומקי נשמתו, קרא לאיברט "חזיר שמן" ואמר שהטיל קללה על המעי הגס שלו. איברט לא נשאר חייב וסיפר כי למעשה כבר יש לו סרטן במעי הגס. "פעם עשו לי קולונוסקופיה* ונתנו לי לראות את זה על המסך", התוודה, "וזה עדיין היה יותר מבדר מהסרט של גאלו".
הסקנדל התעורר בעיקר בגלל סצינה אחת, שבה מוצצת השחקנית קלואי סביני את איברו המגודל של גאלו, שכתב, ביים, ערך, צילם והפיק את הסרט במו ידיו. יש האומרים כי הסצינה נמשכת שלוש דקות, יש האומרים שמונה ויש הטוענים לעשר דקות תמימות - כך או כך, מדובר במציצה אמיתית ומפורטת, ולא בזיוף ערוך למשעי בהשתתפות כפילי גוף. וזה, כמובן, דבר שלא ייעשה, לפחות לא בסרטים אמריקאיים. בימים אלה מגיע הסרט, שזכה לתשבחות בעיתונות הצרפתית*, להקרנות בארה"ב. הסרט קוצר ב-25 דקות, אבל בסצינה המדוברת לא נגעו.
"הבעיה שלי היא שמה שאני חושב שהוא יפה לא מתאים למה שנחשב יפה בעיני הציבור", אמר גאלו, שכבש לבבות בסצינה בלתי נשכחת בסרט "חלום אריזונה", כאחיינו חובב הקולנוע של ג'וני דפ. כשמדברים על גאלו מרבים להזכיר את המבט המוטרף בעיניו ואת המושג "איש רנסנס מודרני". הוא מוזיקאי לא רע בכלל*, הוא צייר וצלם, והוא סובל מהתקפי צניעות מעורבים באגו טריפ כבד. "כל אגו מניאק רשאי לעשות סרט כל כך טוב", אמר כריס פוג'יווארה, חבר ההתאחדות העולמית של מבקרי הקולנוע, על "בראון באני".
סביני (29), חברתו לשעבר של גאלו, תקפה עיתונאים ששאלו למה קיבלה את התפקיד הפרובוקטיבי. "כרגע השמרנות שולטת באמריקה", אמרה. "אני חושבת שזה קרה בגלל המלחמה וגל הפטריוטיזם שבא בעקבותיה. נראה לי מוזר שהבידור שלנו נשלט על ידי תוכניות מציאות וסרטים מסחריים שמציגים סקס בצורה הומוריסטית ומעוותת, אבל כשמנסים להראות אהבה אמיתית ורכה או סקס, אנשים מבקרים את זה. בקומדיה 'הדבר המתוק ביותר' יש קטע שבו בחור אחד נתקע בגרון של סלמה בלייר, ולא שמעתי אף אחד מדבר על זה. את הסרט של גאלו צריך להציג במוזיאונים, הוא כמו סרט של אנדי וורהול".
"בראון באני" הוא סרט מסע שבמרכזו עומד באד קליי, אופנוען מירוצים שנרדף על ידי זכרון אהובתו. בניסיון לשכוח אותה הוא מזמין נשים שונות לעזוב הכל ולהצטרף אליו למסע, ומשאיר אותן מאחור ברגע שהסכימו. יהא ערכו של הסרט אשר יהא, גאלו עושה כאן היסטוריה קטנה.
ככל הנראה, זוהי הפעם הראשונה מאז ימי "גרון עמוק" (תור הזהב של הפורנו, שנות ה-70) שסצינת סקס אמיתית מוקרנת בבתי קולנוע רגילים. אחרי הצלחת "גרון עמוק" אמנם נוצר לחץ בהוליווד לכלול סצינות סקס נועזות יותר בסרטים*, אבל הכל נקטע בשנות ה-80, כשהנשיא רייגן פתח בקמפיין אנטי פורנוגרפי שכלל רדיפת במאים ומפיקים. אחר כך צצו פה ושם רכילויות על סקס אמיתי בין שחקנים (למשל ב"בטי בלו" או ב"עיניים פקוחות לרווחה") אבל את השקרים של הוליווד כולם מכירים, והוכחות אמיתיות לא היו בנמצא. אצל גאלו תקבלו אותן.
- "ליברסיון", למשל, וניצל את ההזדמנות לעקוץ את השמרנות האמריקאית וכינה את הביקורת של איברט "זקפה ביקורתית". איברט עצמו, שאמר כי המציצה המדוברת היא "סצינת הסקס האוראלי הכי גרועה שראיתי בחיים", צריך לדעת על מה הוא מדבר. בעבר הוא שיתף פעולה עם במאי הפורנו ראס מאייר בשני סרטי מיינסטרים: "מאחורי עמק הבובות" ו"תרמית הרוקנרול הגדולה" (הסרט על ה"סקס פיסטולס"), שמאייר היה אמור לביים עד שהוחלף בג'וליאן שנאבל.
- כבר בשנות ה-70 היתה לו להקת גראז'ים עם הצייר המפורסם ז'אן מישל בסקיאט, בן טיפוחיו של אנדי וורהול. במילניום הנוכחי הוא הוציא שני תקליטים יפים שכדאי לשמוע.
- הכי רחוק הלך עם זה הבמאי בריאן דה פאלמה, שרצה לכלול סצינות אמיתיות ב"תעתועי גוף" (84') ושכר למטרה זאת את שחקנית הפורנו אנט הייבן, אבל האולפן יירט את הרעיון.
- [* מה זה קולונוסקופיה?]
- [האתר המעצבן של ''בראון באני'']
- [ראיון עם גאלו]
- [אתר מעריצים מצוין]
- [שני טריילרים של הסרט]
- [וויקיפדיה על רוג'ר איברט]
- [וינסנט גאלו, האתר הרשמי (תודה לאליסף קובנר)]
שלח/י לחבר/ה • עוד אמנותי • עוד מומלצים • עוד חינם • עוד יופי טבעי • עוד סלבריטיז • עוד עירום גברי • עוד קולנוע וטלוויזיה • [הביתה]